בזמן האחרון אני חושבת המון על כובעים. במסגרת המבחנים שלי לבצלאל היייתי צריכה לעשות עבודת בית על פריט שמעניין אותי. ובדקה שראיתי את המשימה ישר חשבתי על כובע כפריט מעניין (לא עשיתי עליו את העבודה בסוף אבל עדיין זה פריט שמאוד מעניין אותי). אז התחלתי לחקור על ההיסטוריה של כובעים, השפעה של הכובע על המעמדות השונים, ועל תרבויות שונות. וגיליתי המון.
בהתחלה זה התחיל כחקר היסטורי למדי שפירט לי יותר על ההיסטוריה של הכובעים ומאיפה הם הגיעו. אבל חוץ ממידע היסטורי גיליתי באמת שכובע טוב יכול להפוך בגד מיום יומי להרבה יותר טוב. ולא רק כובעים אלא כל סגנון של כיסוי ראש כזה או אחר. לדוגמא: מטפחת, ברט, כובע מצחייה, או כובע עם שוליים רחבים ועוד המון סוגים מטורפים. אבל הכובע הוא לא רק אביזר אופנה – מדובר בפריט עם היסטוריה עשירה, ששימש לאורך הדורות למטרות שונות, החל מהגנה על הראש ועד לסמל סטטוס. הכובעים עברו שינויים מרתקים עם הזמן, ויש להם מקום חשוב הן בתרבויות שונות והן באופנה הישראלית. בכתבה זו, נסקור את תולדות הכובעים, התפקידים השונים שהיו להם בתרבויות שונות, וגם את מקומם בישראל. אז בואו נתחיל, כי זה מעניין.
ההיסטוריה של הכובעים: מאיפה זה התחיל?
העדויות לשימוש בכובעים מצביעות על תחילת השימוש בהם כבר ב-15,000 שנה לפני הספירה, כשהם שימשו בעיקר להגנה מפני השמש ומזג האוויר. אחד מההיסטוריות המוקדמות ביותר נמצא בציורים שנמצאו במערות לוסאק-לה-שאטו שבצרפת. לאורך התקופות, הכובעים לא שימשו רק להדוף את השמש, אלא גם כסמל סטטוס, מעמד חברתי ואף כחלק מקוד לבוש דתי וצבאי.במהלך המאה ה-19, כובעים כמו הצילינדר הפכו לאייקונים אופנתיים, שהיו חלק מהלבוש היוקרתי של הגברים. בעידן הרנסנס ובימי הביניים, הכובעים שימשו כאמצעי להבחין בין המעמדות החברתיים השונים, וכל כובע הצביע על מעמדו של בעליו
"חוץ מכובעים אלו בתרבות הישראלית יש מקום לעוד כובע שהוא הסיבה לזה שלא הייתי מסוגלת ללבוש בארט אחרי השחרור שלי וזה הכומתה. זה הרי ידוע שהצבא הוא חלק גדול מהתרבות הישראלית, בין אם זה הימצאות בסרטים, הצגות, שירים ואפילו כחלק מהסלוגן הישראלי אז כן, גם בלבוש ובמיוחד בכובעים"
כובעים בתרבויות שונות: סמל סטטוס ומסורת
תרבויות רבות ברחבי העולם השתמשו בכובעים למטרות שונות. לדוגמה, כובע הצילינדר הפך לסמל גברים אירופאים בני המאה ה-19, שלבשו אותו יחד עם חליפת שלושה חלקים יוקרתית. מאידך, כובע הדלי, שהיה נפוץ בקרב דייגים, הפך לפופולרי בשנות ה-80 וה-90 כפריט אופנתי בסצנות היפ-הופ ותרבות הרחוב.בתרבויות מזרחיות ודתיות, הכובעים שימשו כמרכיב חשוב בזהות האישית והדתית. כובעים כמו ה"קאפ" היהודי או ה"קפלה" הנוצרית לא היו רק פריטים אופנתיים, אלא סימלו את קשרם הדתי והתרבותי של הלובש אותם.
תרבות הכובעים בישראל: מכובע ספורטיבי ועד אביזר דתי
בישראל, הכובעים מקבלים משמעות כפולה. מצד אחד, הכובעים משמשים אביזר אופנתי, ומצד שני, הם שחקן חשוב בקוד הלבוש הדתי. בישראל, הכובעים הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית, תוך שהם נצפים הן בשדרות האופנה בתל אביב והן ברחובות ירושלים. כובעים כמו הפדורה, שמקורם במאה ה-20, הפכו לאביזר אופנתי מובהק אצל גברים ונשים כאחד. במיוחד בשנות ה-60 וה-70, הכובע הזה נלבש בצמוד למראה גברי ג'נטלמני, והפך לסמל של סטטוס. כיום, כובעים כאלה יכולים לשדר תחכום ומסוגננות בכל הופעה.עם זאת, כובעים בישראל אינם רק פריטי אופנה – הם גם חלק מהלבוש הדתי, עם דוגמאות בולטות כמו כובע הסודר עבור החרדים, שנחשב לאחד מאביזרי הלבוש החשובים ביותר בעולם הדתי. חוץ מכובעים אלו בתרבות הישראלית יש מקום לעוד כובע שהוא הסיבה לזה שלא הייתי מסוגלת ללבוש בארט אחרי השחרור שלי וזה הכומתה. זה הרי ידוע שהצבא הוא חלק גדול מהתרבות הישראלית, בין אם זה הימצאות בסרטים, הצגות, שירים ואפילו כחלק מהסלוגן הישראלי אז כן, גם בלבוש ובמיוחד בכובעים. מתחילת הדרך עם "שרוליק" ששימש ככובע המתאים לעבודה בשמש. (שנכנס בסופו של דבר גם לקולקציית הכובעים של צה"ל), עד לכומתת "כריש" שלבשו הנשים בשנות ב50-90 בעיקר, ועד לכומתה שכולם חובשים כיום. לצערי לבישת בארט היא לא כלכך מקובלת בישראל, (שאם שואלים אותי אני באמת חושבת שיש חיבור משמעותי לכומתה חוץ מהעובדה שהתרבות היא שונה) אבל זה לא אומר שאני עדיין בליבי עמוק עמוק אאחל לזה שיותר אנשי ילכו עם בארט ברחוב

בתמונה: דוגמא לכובע פדורה cr : pexels
בתמונה :דוגמא לכובע בארט.(עם אאוטפיט די מקסים שמראה על כך שזה אפשרי ומומלץ, לשלב בארט בלוקים עכשויים). cr : pexels
נשים אייקוניות וכובעים מיוחדים: סמל סטטוס ואופנה?
הכובע, מעבר להיותו אביזר פונקציונלי, שימש לאורך ההיסטוריה כסמל סטטוס, אופי אישי וחדשנות אופנתית. נשים רבות, אייקוניות בזמנן, בחרו בכובעים מיוחדים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהתדמית שלהן. נשים אייקוניות כמו קייט מידלטאון, הנסיכה דיאנה, אודרי הפבורן ועוד המון נשים וגברים עם השפעה חובשים כובע גם כמיצג אופנתי אבל גם בתור סטטוס חברתי מובהק.
כובעים כמו הפדורה, שמקורם במאה ה-20, הפכו לאביזר אופנתי מובהק אצל גברים ונשים כאחד. במיוחד בשנות ה-60 וה-70, הכובע הזה נלבש בצמוד למראה גברי ג'נטלמני
אז בתכלס... הכובע הוא לא רק אביזר
הוא חפץ עשיר בהיסטוריה, שגדל והתפתח עם השנים, מהיותו כלי פונקציונלי ועד פריט אופנתי עכשווי. בעולם המודרני, הכובע לא רק מציין את מעמדו החברתי של הלובש אותו, אלא גם משדר את האופי האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. השימוש בכובעים נהפך למשהו די בסיסי. אך לצערי הוא נשאר בעיצובים בסיסיים שפשוט מבטלים עולם שלם של אפשרויות נהדרות בגלל "התנייה חברתית" לאיך צריך להתלבש ולמה שמקובל. כובע הוא דרך לביטוי עצמי, בין אם מדובר בסגנון רחוב, סגנון קלאסי או אביזר דתי, אז בוא נחזיר לאופנה את הרצון להתלבש כמו שאנחנו רוצים ולא לפי מה שיגרום לאנשים סביבנו להגיד שזה בסדר .
XOXO.